| ← Acts 16/28 → |
| ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃ | .1 |
| ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃ | .2 |
| בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃ | .3 |
| ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃ | .4 |
| ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃ | .5 |
| ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃ | .6 |
| וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ | .7 |
| ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃ | .8 |
| וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ | .9 |
| וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃ | .10 |
| ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃ | .11 |
| ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃ | .12 |
| וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃ | .13 |
| ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃ | .14 |
| ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃ | .15 |
| ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃ | .16 |
| ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ | .17 |
| וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃ | .18 |
| ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃ | .19 |
| ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ | .20 |
| ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ | .21 |
| ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ | .22 |
| ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃ | .23 |
| והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃ | .24 |
| ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ | .25 |
| ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃ | .26 |
| ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃ | .27 |
| ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃ | .28 |
| וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ | .29 |
| ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ | .30 |
| ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ | .31 |
| ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ | .32 |
| ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃ | .33 |
| ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃ | .34 |
| ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ | .35 |
| ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ | .36 |
| ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ | .37 |
| ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ | .38 |
| ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ | .39 |
| ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃ | .40 |
| ← Acts 16/28 → |