| ← Acts 13/28 → |
| ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃ | .1 |
| ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃ | .2 |
| ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃ | .3 |
| והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃ | .4 |
| ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃ | .5 |
| ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ | .6 |
| אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ | .7 |
| ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ | .8 |
| ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃ | .9 |
| ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃ | .10 |
| ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ | .11 |
| והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃ | .12 |
| ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃ | .13 |
| והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃ | .14 |
| ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃ | .15 |
| ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃ | .16 |
| אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃ | .17 |
| וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃ | .18 |
| וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃ | .19 |
| ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃ | .20 |
| וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃ | .21 |
| וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃ | .22 |
| וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ | .23 |
| אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃ | .24 |
| ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃ | .25 |
| אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃ | .26 |
| כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃ | .27 |
| ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃ | .28 |
| וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃ | .29 |
| אבל האלהים הקימו מן המתים׃ | .30 |
| וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃ | .31 |
| ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃ | .32 |
| ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃ | .33 |
| ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃ | .34 |
| על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃ | .35 |
| כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃ | .36 |
| ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃ | .37 |
| לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃ | .38 |
| ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃ | .39 |
| לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃ | .40 |
| ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃ | .41 |
| ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ | .42 |
| ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃ | .43 |
| ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ | .44 |
| ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃ | .45 |
| אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ | .46 |
| כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ | .47 |
| וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ | .48 |
| ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃ | .49 |
| אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ | .50 |
| והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃ | .51 |
| והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃ | .52 |
| ← Acts 13/28 → |