← 1Samuel 20/31 → |
ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ | .1 |
ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ | .2 |
וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ | .3 |
ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃ | .4 |
ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ | .5 |
אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ | .6 |
אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ | .7 |
ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃ | .8 |
ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃ | .9 |
ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃ | .10 |
ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃ | .11 |
ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ | .12 |
כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃ | .13 |
ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃ | .14 |
ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ | .15 |
ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃ | .16 |
ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃ | .17 |
ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃ | .18 |
ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃ | .19 |
ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃ | .20 |
והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃ | .21 |
ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃ | .22 |
והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃ | .23 |
ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃ | .24 |
וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃ | .25 |
ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ | .26 |
ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ | .27 |
ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ | .28 |
ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ | .29 |
ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ | .30 |
כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ | .31 |
ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ | .32 |
ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃ | .33 |
ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃ | .34 |
ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃ | .35 |
ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃ | .36 |
ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃ | .37 |
ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃ | .38 |
והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃ | .39 |
ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃ | .40 |
הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃ | .41 |
ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ | .42 |
← 1Samuel 20/31 → |