| ← 1Samuel 2/31 → | 
| ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך׃ | .1 | 
| אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃ | .2 | 
| אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃ | .3 | 
| קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃ | .4 | 
| שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ | .5 | 
| יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ | .6 | 
| יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃ | .7 | 
| מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃ | .8 | 
| רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃ | .9 | 
| יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃ | .10 | 
| וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן׃ | .11 | 
| ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃ | .12 | 
| ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו׃ | .13 | 
| והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה׃ | .14 | 
| גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי׃ | .15 | 
| ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃ | .16 | 
| ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃ | .17 | 
| ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃ | .18 | 
| ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים׃ | .19 | 
| וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃ | .20 | 
| כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה׃ | .21 | 
| ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃ | .22 | 
| ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃ | .23 | 
| אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה׃ | .24 | 
| אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃ | .25 | 
| והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃ | .26 | 
| ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃ | .27 | 
| ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל׃ | .28 | 
| למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי׃ | .29 | 
| לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃ | .30 | 
| הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃ | .31 | 
| והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃ | .32 | 
| ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃ | .33 | 
| וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃ | .34 | 
| והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים׃ | .35 | 
| והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃ | .36 | 
| ← 1Samuel 2/31 → |