| ← 1Kings 17/22 → |
| ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃ | .1 |
| ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ | .2 |
| לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ | .3 |
| והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃ | .4 |
| וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ | .5 |
| והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃ | .6 |
| ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃ | .7 |
| ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ | .8 |
| קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃ | .9 |
| ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃ | .10 |
| ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃ | .11 |
| ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃ | .12 |
| ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃ | .13 |
| כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃ | .14 |
| ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃ | .15 |
| כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃ | .16 |
| ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃ | .17 |
| ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃ | .18 |
| ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃ | .19 |
| ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃ | .20 |
| ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃ | .21 |
| וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃ | .22 |
| ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃ | .23 |
| ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃ | .24 |
| ← 1Kings 17/22 → |